Brain Train - המכון לשיפור הזיכרון ואימון המוח
english hebrew facebook 09-77-100-36

מחקרים ומאמרים

h1Line

השפעתו של אימון קוגניטיבי ממוחשב על מבוגרים עם הפרעה קוגניטיבית קלה או דמנציה: מחקר סיסטמנטי ומטה-אנליזה

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת סידני ביצעו מטה אנליזה של מחקרים על מנת להעריך את מידת השפעתו של האימון הקוגניטיבי הממוחשב על הסובלים מהפרעה קוגניטיבית קלה, ועל הסובלים מדמנציה.
הפרעה קוגניטיבית קלה הנה מצב המאופיין בירידה בזכרון או ביכולות קוגניטיביות נוספות, עם השפעה מועטה על התפקוד היומיומי. מדי שנה, מצבם של כ 5-10% מהסובלים מהפרעה זו מחריף, והם מפתחים דמנציה. מצבם של כ 5-10% נוספים משתפר, והם חוזרים למצב תקין. הטיפול התרופתי המועדף למצב זה, מעכבי כולין-אסטראז, מספק שיפור קל לטווח קצר בלבד.
אימון קוגניטיבי ממוחשב הנו טיפול בטוח, ניתן להתאמה אישית, ולא יקר באופן יחסי. החוקרים שיקללו תוצאות של מספר מחקרים גדול באמצעות 29 מחקרים שונים שבהם נבדקה השפעתו של אימון קוגניטיבי ממוחשב. מתוכם, 17 מחקרים, שכללו מעל 700 נבדקים התייחסו לסובלים מהפרעה קוגניבטיבית קלה. במטה-אנליזה (טכניקה של ניתוח משוקלל בכלים מתמטיים) של מחקרים אלה נמצא כי האימון קוגניטיבי ממוחשב הוביל לשיפור קל עד בינוני בקוגניציה כללית, קשב, זכרון עבודה, למידה וזכרון. 12 מחקרים נוספים, שהקיפו מעל 300 נבדקים, נגעו לסובלים מדמנציה. מטה-אנליזה של מחקרים אלה הראתה כי ההשפעה של אימון קוגניטיבי ממוחשב על הסובלים מדמנציה היתה חלשה מאוד, והוגבלה רק לטכנולוגיות מסויימות.
מוביל המחקר, ד"ר עמית למפיט מאוניברסיטת סידני, אמר בראיון כי המחקר מראה שאימון קוגניטיבי ממוחשב תורם לשימור ואף שיפור יכולות קוגניטיביות בקרב מבוגרים הסובלים מירידה בזכרון, וייתכן שאף תורם למניעת דמנציה.

למחקר המלא לחצו כאן

חברת בריינטריין פותחת את חדר הכושר הקוגניטיבי לחברות ולאירגונים.

בין שלל תכניות הבריאות שארגונים משלבים כתמריץ לעובדים ושמירה על אורח חייהם הבריא, קונספט מתקדם שאומץ ע"י רבים מהם לאחרונה, מתמקד באימוני כושר. לא לגוף – למוח, שבו אנו עושים את עיקר השימוש.

למאמר המלא לחצו כאן

בהרצאה שניתנה בכנס העולמי של איגוד האלצהיימר, ביולי 2016. מסכם ד"ר אדוארס את תוצאות מחקר ACTIVE  (Advanced Cognitive Training for Independent and Vital Elderly), אימון קוגניטיבי מתקדם עבור קשישים עצמאיים.

המחקר המקיף נערך בששה אתרים בארה"ב ובחן את השפעתן של 3 תוכניות אימונים שונות על הופעתה של דמנציה. המחקר כלל קרוב ל 3000 נבדקים, בני +65  ללא ראיות של פגיעה קוגניטיבית או דמנציה. הנבדקים חולקו באופן אקראי ל 4 קבוצות- קבוצה מבוססת אסטרטגיות זיכרון, קבוצה מבוססת אסטרטגיות חשיבה, קבוצת אימון מהירות עיבוד ממוחשבת וקבוצת בקורת. הנבדקים עברו 10 אימונים בני שעה אחת, למשך 5 שבועות. חלק מהנבדקים קיבלו "בוסט"- 4 אימונים נוספים. תפקודים קוגניטיביים נמדדו לאחר 1,2,3,5,10 שנים.  נמצא כי לאחר 10 שנים, רק לאימון מהירות העיבוד היתה השפעה על מדדים קוגניטיביים. מהירות עיבוד הורידה את הסיכויי לחלות בדמנציה ב 8% עבור כל סבב אימון. אלו שהתאמנו 11 או יותר פעמים, הורידו את הסיכוי לחלות בדמנציה ב 48%! איגוד האלצהיימר :"איגוד האלצהיימר סבור, כי יש ראיות חזקות מספיק כדי להסיק, כי למידה ואימון קוגניטיבי לאורך החיים, עשויים להפחית את הסיכוי לירידה קוגניטיבית ולדמנציה".

למחקר המלא לחצו כאן

במחקר זה, שנערך על ידי מספר מדענים מאוניברסטאות מובילות באנגליה, השתתפו 6,742 אנשים בריאים מעל גיל 50. המשתתפים גויסו באמצעות שיתוף פעולה בין ה BBC, האגודה לאלצהיימר בבריטניה, והמועצה למחקר רפואי בבריטניה. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות, וביצעו אימון ממוחשב במשך 10 דקות ביום. שתי קבוצות ביצעו אימון קוגניטיבי משני סוגים שונים, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה מטלות ומשחקים מבוססי מחשב אשר אינם ייעודיים לאימון המוח. לאחר שישה חודשים נמצא כי בשתי הקבוצות שביצעו אימון קוגניטיבי ייעודי נמדד שיפור משמעותי ביכולת לבצע פעילויות יומיום (activities of daily living – ADL), וביכולת להסיק מסקנות. שיפור קטן יותר אך בעל מובהקות סטטיסטית נמדד גם בזכרון המילולי לטווח קצר ובזכרון העבודה.

למאמר המלא לחצו כאן

מהו האימון האולטימטיבי?

רבים מאיתנו מודעים לכך שלאורך החיים, ובייחוד בגיל המבוגר יותר, מומלץ לאמן את הגוף. אך חובה להפנים שאימון המוח חשוב לא פחות מפעילות גופנית ותזונה מאוזנת. רבים מאיתנו אינם יודעים שמומלץ, רצוי ואפשרי לאמן גם את המוח, וזאת כדי למנוע את ההאטה הקוגניטיבית ואת הירידה בזיכרון.

למאמר המלא לחצו כאן

 

חוקרים ביצעו מטה-אנליזה (ניתוח סטטיסטי משוקלל) של מחקרים שבוצעו על מנת להעריך את תוצאות השימוש בתוכנות מחשב קוגניטיביות. מכל המאמרים שפורסמו בנושא נבחריו רק כאלה שהתייחסו למבוגרים בריאים, וכן שרמת המחקר בהם הייתה בינונית עד גבוהה (לדוגמה, מחקרים שהמדגם הסטטיסטי בהם היה נמוך מדי נפסלו). בסה"כ נמצאו 12 מחקרים שעמדו בקריטריונים ונכללו בניתוח המשוקלל. בניתוח זה נמצא כי השימוש בתוכנות מחשב קוגניטיביות מגביר את הזיכרון לטווח קצר וארוך וכן את המהירות שבה ניתן לעבד מידע. לא נמצאה השפעה על רמת התפקוד הביצועי.

למאמר המלא לחצו כאן.

(Shao, Y. K., Mang, J., Li, P. L., Wang, J., Deng, T., & Xu, Z. X. (2015

חוקרים ביצעו מטה-אנליזה (ניתוח סטטיסטי משוקלל) של מחקרים שבוצעו על מנת להעריך את תוצאות השימוש בתוכנות שנועדו לשפר זיכרון ויכולות מוחיות. בסה"כ נותחו 52 מאמרים אשר כללו 4885 נבדקים מבוגרים ובריאים. בניתוח זה נמצא כי השימוש בתכנות מחשב קוגניטיביות מגביר את הזכרון המילולי והלא מילולי, את זכרון העבודה, את המהירות שבה ניתן לעבד מידע, וכן את התפיסה מרחבית. לא נמצאה השפעה על רמת התפקוד הביצועי ועל קשב. עוד נמצא כי אימון במסגרת קבוצתית היה יעיל הרבה יותר מאימון עצמי. כמו כן מצאו החוקרים כי מידת השיפור עולה עם כמות האימונים עד שלושה אימונים בשבוע, אך מעבר לכך מידת השיפור הנוסף הינה זניחה.

למחקר המלא לחצו כאן.

מדוע השכנה בת ה-70 שלך מקבלת ציון השווה למחצית גילה במבחן זכרון, בזמן שלך, בגיל 40, יש זכרון של תושב וותיק? לו חוקרים היו יכולים למפות באופן מהימן יותר מה משמר ומה פוגע בכוחות המנטליים של אנשים, ייתכן והיו יכולים לנסח תכנית למניעה או היפוך של ההידרדרות.ארג'י א. לחמן, פסיכולוגית באוניברסיטת ברנדיס המתמחה בהזדקנות אומרת  "מסתבר שיסוד חיוני אחד של כושר מוחי כבר זוהה. "כנראה שחינוך יכול לתרום לבריאות גופנית ומנטלית לאורך הבגרות ואף להוביל לתוחלת חיים ארוכה יותר". עבור אלו הנמצאים במחצית חייהם ואחרי, ניכר כי תואר אקדמי מאט את תהליך ההזדקנות של המוח בכעשור, מה שמוסיף עוד אלמנט לניתוח עלות-תועלת של חינוך גבוה – עבור סטודנטים צעירים וגם עבור אלו החושבים לשוב לספספל הלימודים.

חוקרים רבים מאמינים שאינטליגנציה אנושית מכילה מגוון של עשרות יכולות קוגניטיביות שונות, אשר אותם מחלקים בדרך כלל לשתי קטגוריות. הראשונה, "אינטליגנציה פלואידית" מכילה את היכולות שמפיקות פתרונות שאינן תלויים על הנסיון, כמו למשל זיהוי דפוסים, זכרון עבודה וחשיבה מופשטת, סוג האינטליגנציה שנבחנת במסגרת מבחני IQ. יכולות אלו נוטות להגיע לשיאן בשנות ה-20 לחיינו.מנגד, "אינטליגנציה קריסטאלית", מתייחסת באופן כללי למיומנויות הנרכשות דרך נסיון ולימוד, כגון יכולות ורבליות, חשיבה אינדוקטיבית ושיפוט. לעומת "פלואידית" אשר מייחסים לה תלות גבוהה בגורמים מורשים וגנטים, "קריסטאלית" הינה תלוי הרבה יותר במגוון של השפעות, כמו אישיות, מוטיבציה, הזדמנויות ותרבות.

 בתקופה שהפחד מהידרדרות מוחית מאפיל על המחשבה על חיים ארוכים, האפשרות שלמזדקנים ישנה יכולות שליטה מסוימת על הכושר המנטלי שלהם, היא רעיון שבו אפילו וויליאם אוסלר היה תומך

למאמר המלא לחץ כאן

ארבעה צוותי עבודה של רופאים (מומחים ברפואת המשפחה, נוירולוגיה, גריאטריה ופסיכיאטריה) שקדו לאחרונה על כתיבת קווים מנחים וגיבוש המלצות למניעה של מחלות דמנטיות הבאות לידי ביטוי בירידה בזיכרון, ובהן אלצהיימר, לאבחונן ולטיפול בהן. התווית קווים מנחים אלו, מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם המערבי שכבר מפעילות תוכניות כאלה, כמו ארה"ב, צרפת, גרמניה, בריטניה וספרד.  

לכתבה המלאה לחץ כאן

בראיון מקיף ורציני ביותר, פרופ' מרזניץ', מבכירי חוקרי המוח בעולם, מעלה את עיקרי החזון שלו. הוא מסביר שתרופות אינן הפתרון להזדקנות המוחית. פרופ' מרזניץ' מוסיף שגם פעילות גופנית אינה גורם משמעותי ומסביר שלדעתו חשוב ללמוד יכולות חדשות, לפעול בסביבות חדשות ובכלל, לאתגר בכל דרך אפשרית את מוחנו. וכשפרופסור מרזניץ' מדבר, אנחנו מקשיבים.

לכתבה המלאה לחץ כאן

חוקרים מאוניברסיטת לונדון גילו כי ישנה ירידה של 3.6% ביכולת הקוגניטיבית של גברים ונשים כבר בגילאים 45-49. החוקרים טוענים כי הממצא חשוב כיוון שטיפול בדמנציה יעיל יותר כאשר אדם מתחיל לחוש פגימה ביכולתו המנטאלית.

לכתבה המלאה לחץ כאן

הכתבה סוקרת מחקרים ומקרים שונים מעוררי השראה המתארים את היכולת ללמוד, להתפתח ולהגיע להישגים מרשימים ביותר לאחר גיל 40.

לכתבה המלאה לחץ כאן

מעיפים מבט חטוף בלי לחשוב לעומק? ייתכן שהמוח שלכם זקוק לאימון. בדקו, ואולי תגלו שאתם פחות חדים ממה שאתם חושבים, או להיפך.

לכתבה המלאה לחץ כאן

 

הכתבה בעיתון הארץ מדווחת על מחקרו של דן אבן אשר פורסם ב – 26 ביולי,בו  נבדקו לאורך תקופה ארוכה כמה וכמה גורמי סיכון למחלת האלצהיימר. בין השאר נמצא קשר בין יתר לחץ דם לסיכוי ללקות באלצהיימר, אך הממצא המפתיע ביותר – קשר בין תפילה לבין הסיכוי ללקות במחלה. הממצא המפתיע נמצא בקרב נשים מוסלמיות שנהגו להתפלל. מניתוח הממצאים עלה כי תפילות סדירות הפחיתו ב-50% את הסיכון לפתח הפרעת זיכרון קלה ואלצהיימר בקרב נשים מבוגרות, בראיון שנתנה אחת החוקרות ד"ר רבקה אינזלברג ללונדון וקירשנבאום ב 29 ביולי הסבירה החוקרת מבי"ח שיבא, שרוב הנחקרות היו אנאלפאבתיות והתפילה אילצה אותן לעסוק בשינון וזכירה של התפילות. שוב הוכח שהפעלה מסודרת של המוח מקטינה את הסיכוי ללקות באלצהיימר!

לכתבה המלאה לחץ כאן

כתבה מעניינת על משחקי הקופסא המאתגרים אשר מהווים אתגר בכל גיל, ומסייעים בשיפור ושימור כישורים קוגניטיביים באופן משעשע ומהנה במיוחד.  נכתבה על ידי אלי גל, מנהל מכון בריין-טריין. פורסמה במגזין "הגיל החדש" בספטמבר 2012.

לכתבה המלאה לחץ כאן

התפיסה הרווחת היא שהמוח האנושי פתוח לקליטת מידע ומיומנויות חדשות בעיקר בגיל צעיר, ושבגיל מבוגר התאים אינם מתחדשים.
המחקרים, לעומת זאת, מוכיחים ההפך – אם רק נשכיל להיות פעילים יותר ממה שמציעים הטלוויזיה והאינטרנט.
כתבה יפה של  
ד"ר ניר ברוש שהופיעה באתר YNET 

לכתבה המלאה לחץ כאן

תרופות ללחץ דם עשויות למנוע דימנציה לאנשים הנוטלים תרופות לטיפול בלחץ דם, ייתכן ויש סיכון מופחת לשינויים במוח הקשורים למחלת האלצהיימר ולסוגים אחרים של דמנציה. הבשורה עולה ממחקר חדש שהוצג בכנס של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה שנערך במרץ השנה. הודעה על כך ותקציר המחקר מופיעות בהודעה שפורסמה בתחילת ינואר וניתן לקרוא אותה במקור.

לכתבה המלאה לחץ כאן

מאמר מעניין של אלוורו פרננדז שפורסם בעיתון sharpbrains  בפברואר 2013 דן בשאלה ומציע תשובה:

האינטרנט טוב בשבילכם כל עוד משתמשים בו בחוכמה!

למאמר המלא לחץ כאן

המאמר מציג 5 תנאים הצריכים להתקיים על מנת שהאימון הקוגניטיבי יהיה אפקטיבי. 5 התנאים הם:

1. הפעילות המוחית חייבת לערב ולאמן מעגלים נוירנליים ויכולות קוגניטיביות מרכזיות הקשורות לפעילות היום-יומית.

2. הפעילות המוחית חייבת להיות מגוונת ויש להימנע מהתמקדות ביכולת קוגניטיבית מסוימת (המועדפת עליו).

3. על מנת להשיג שיפור משמעותי, יש צורך ב-15 שעות לכל פונקציה מוחית.

4. האימון המוחי צריך להיות מותאם לביצוע – הוא דורש קשב מאומץ ועלייה ברמה ככל שמתקדמים.

5. דרוש אימון ממושך בשביל השגת תוצאות לטווח ארוך.

למאמר המלא לחץ כאן

בגיליון שבועות של המגזין "מנטה" שיצא בתחילת מאי 2013, מופיעה כתבה על מטב מכוני הכושר בישראל. בכתבה מתוארים המכונים, שיטות האימון והמייחד כל מכון ומכון.
בריינטריין, צורף כמכון יחיד לקבוצת המכונים שנכללו בכתבה.
רוצים לקרוא את הכתבה על בריינטריין? 

לכתבה המלאה לחץ כאן

אימון המוח חשוב לא פחות מפעילות גופנית ותזונה מאוזנת. מספר הקשרים בין הנוירונים שבמוח יכול לעלות בעקבות אימון כזה ולהביא לחשיבה מהירה יותר, לריכוז וזיכרון משופרים, לשיפור ביכולת לפתור בעיות ולהעלאת היכולות התפישתיות והביטחון העצמי. 

הדברים תקפים בכל גיל, אבל כאשר חוצים את גיל ה-40 התרגול עשוי לסייע יותר.

לכתבה המלאה לחץ כאן

כתבת וידאו מתוך תוכניתם של לונדון את קירשנבאום ששודרה ב 3 בנובמבר 2013, בערוץ 10. שיחה עם ד"ר נועם שומרון על אימון קוגניטיבי.

לכתבת הוידאו לחץ כאן

הכתבה מתארת כמה מן הממצאים המפתיעים ביותר מתחום הנוירו-קוגניציה: מהי תוחלת החיים האמיתית של תאי המוח שלנו? מה הקשר בין זיכרון ורעב? מדוע אנחנו נהנים כל כך משירים של ריהאנה? הכנסו לכתבה על מנת לגלות.

לכתבה המלאה לחץ כאן

לכבוד כינוס שבוע מודעות המוח 2013 , אלברו פרננדז מציג 10 מיתוסים פופולריים בתחום של אימון המוח שנותרו באופן מפתיע פופולריים. האם "אנו מה שאנו אוכלים"? האם אימון מוח פירושו אימון במשחקי וידאו בלבד"? זאת ועוד במאמר. 

 לכתבה המלאה לחץ כאן

מכון בריין טריין מרכז תחת קורת גג אחת מגוון כלים ושיטות עבודה לאימון קוגניטיבי אפקטיבי, ובכך מציע שיטת אימון אינטגרטיבית ייחודית. שיטה ייחודית זו כוללת מספר שלבים. ראשית, מתבצעת הערכה ראשונית של יכולות קוגניטיביות של המתאמן, כגון, זיכרון לטווח קצר, זיכרון חזותי, זיכרון מרחבי, עיבוד מידע, קשב ופונקציות ניהוליות. הערכה זו מתבצעת באמצעות תוכנות מחשב ייעודיות אשר פותחו במיוחד לצרכים של שיפור הכושר הקוגניטיבי על ידי חוקרים מתחום הפסיכולוגיה ומדעי המוח. בהתבסס על תוצאות ההערכה הראשונית, נבנית תוכנית אימונים אישית. התוכנית הינה אינטגרטיבית והיא כוללת שילוב של מספר כלים ושיטות המאתגרים פעילות מוחית ובכך ייחודה.

למאמר המלא לחץ כאן

בשני העשורים האחרונים מחקרים רבים מצביעים על כך שהמוח ממשיך לייצר קשרים חדשים לאורך כל החיים. מחקרים אלו הולידו את גישת הנוירופלסטיות המוחית המניחה כי יצירת קשרים אלו מהווה גורם מגן מפני ירידה קוגניטיבית. על פי גישה זו, ניתן באמצעות גירוי מתאים להאט ואף למנוע את הנסיגה הקוגניטיבית.  פרופ' מרזניץ', מבכירי חוקרי המוח טוען כי המוח אינו מתקבע לעולם, ויש לו היכולת ללמוד ולהשתנות בכל גיל ובכל שלב של החיים. לכן, אם מאמנים אותו נכון, גם מהבלאי אפשר לשכוח. ואכן, מחקרים נוירוקוגניטיביים הדגימו כי בניגוד לגישה הקלאסית, המוח הינו גמיש ואדפטיבי בכל גיל, ויש לו יכולת להמשיך להסתגל ולהשתפר בתפקודים קוגניטיביים, לאורך כל תקופת החיים.

לכתבה המלאה לחץ כאן

מבוגרים אשר קיבלו מספר פגישות אימון קוגניטיבי הראו שיפור ביכולת ההסקה ובמהירות העיבוד, ודיווחו כי הם מבצעים מטלות יומיומיות חשובות ביתר קלות – 10 שנים לאחר ביצוע האימון, זאת לעומת קבוצת ביקורת של מבוגרים שלא התאמנו. הממצאים מראים כי התערבות מועטה באימון הכישורים הקוגניטיביים יכולה להשאיר אפקט ארוך טווח מעבר למצופה, ובעלת פוטנציאל להשהות את הנסיגה הטבעית השכיחה בגיל זה. התוצאות אף מובהקות יותר, כאשר קבוצה מבין המתאמנים קיבלה "מנת חיזוק" של אימונים נוספים במהלך שלוש שנים שחלפו מאז המנה הראשונה (תופעה שדומה למנת בוסטר שמקבלים אחרי חיסון נגד מחלות). המחקר מספק תמיכה נוספת לגמישותו של המוח ולחשיבותו של האימון הקוגניטיבי, ובמיוחד להשפעתו לטווח ארוך

למאמר המלא לחץ כאן

הבדלים בדפוסים התנהגותיים וקוגניטיביים בין נשים וגברים הנם נושא מוכר וידוע, ואף מוכח מדעית. מחקרים מבניים של המוח מיפו מספר רב של הבדלים בין המוח של נשים ושל גברים. מעבר לעובדה שמחו הגברי גדול בכ- 5% מהנשי, ההבדל הבולט ביותר הוא ביחס בין החומר הלבן לאפור. אצל גברים גדול יותר החלק היחסי של החומר הלבן, המכיל אקסונים שהם החלק של תאי העצב המוליך את האותות במוח. אצל נשים, לעומת זאת, גדול יותר החלק היחסי של החומר האפור, המכיל את גופי תאי העצב. הבדלים רבים נוספים נצפו בגודל ומבנה של חלקים שונים במוח. לאחרונה, התפתחה היכולת להעריך לא רק את מבנה המוח אלא גם את הפעילות של תאי העצב. בעזרת סריקות MRI ניתן למדוד את הפעילות של הרשתות הנוירוניות במוח בזמן אמת. התוצאה של מדידה כזו היא רשת עצומה וסבוכה של קשרים, וכדי ללמוד אותה משתמשים במדדים סטטיסטיים מרובים ומורכבים. בעזרת שיטה זו, הנקראת fiber tractography, מאפשרת לאמוד לא רק את מבנה המוח אלא גם את פעילותו, ובפרט – את החיווט בין החלקים השונים. במחקר הנוכחי החוקרים השתמשו בשיטה זו על מנת לאפיין את ההבדלים בחיווט המוח בין נשים וגברים. המחקר בוצע בשיתוף של חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה וביה"ח לילדים של פילדלפיה, וכלל 949 נבדקים בגילאי 8-22. התוצאה העיקרית של המחקר היא כי אצל דברים נצפתה הרבה יותר תקשורת מוחית בתוך כל המיספרה, בעוד שאצל נשים היתה תקשורת רבה יותר בין ההמיספרות, כפי שמתואר בתרשים שלמטה. ממצאים אלה יכולים לתת הסבר להבדלים הההתנהגותיים הידועים שבין נשים לגברים, ולחזק תיאוריות קיימות לגבי הבדלים בתפקוד המוח בין המינים. תקשורת בתוך ההמיספרה משפרת את הקשר בין תפיסה לפעולה, המתבטא אצל גברים בכישורים מוטוריים ומרחביים. תקשורת בין ההמיספרות מאפשרת קישור בין תפיסה אנליטית ועיבוד אינטואיטיבי, המתבטא אצל נשים בתפקוד חברתי.

למאמר המלא לחץ כאן

 

המחקר אשר נערך על ידי חוקרים מהמחלקה לנוירוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב מתאר את המנגנונים הביולוגים האחראים לקשר שנצפה במחקרים רבים בין סביבה מנטאלית עשירה בגירויים לבין עיכוב בהתפתחות מחלת האלצהיימר. במסגרת המחקר השוו החוקרים את כמות המיקרו-רנא, המולקולה שאחראית על בקרת החלבונים בתא, אצל עכברים בריאים ואצל עכברים החולים באלצהיימר. נמצא כי החשיפה לסביבה מועשרת בגירויים הובילה לירידה בביטוי רצפי המיקרו- רנא, וכתוצאה מכך לעליה בכמות החלבונים שעשויה להוביל לשיפור בפעילות העצבית במוח. רצפים אלה לא היו ידועים קודם למדע, ובעתיד עשויים לסייע לזיהוי מוקדם של המחלה.

למאמר המלא לחץ כאן

מחקר זה ביקש לבחון האם אימון במשחקי וידאו יכול להוביל לשינויים נרחבים במיומנויות מוחיות גבוהות כגון גמישות קוגניטיבית, מעבר להשפעה על מהירות העיבוד התפיסתי. בכדי לבחון זאת, המחקר הנוכחי השווה בין שלוש קבוצות אשר התאמנו במשך 40 שעות במשחקים מסוגים שונים. החוקרים מצאו כי המשחקים שהדגישו תחזוקה והחלפה מהירה בין מידע מרובה ומקורות פעולה הובילו לעלייה גדולה בגמישות הקוגניטיבית, כפי שנמדדה על ידי מגוון רחב של משימות שלא קשורות במשחקי מחשב. התוצאות מצביעות על כך כי אימון במשחקי מחשב, אשר מערב מניפולציה בין משימות מסוגים שונים (בניגוד למשימות רוטיניות) יכול לשפר את התפקוד הקוגניטיבי.

למאמר המלא לחץ כאן

מחקר מרתק וחדשני שמוכיח שניתן לשפר את מוחנו בכל גיל! הפעם באמצעות משחקי וידאו. המחקר שפורסם בעיתון המכובדNATURE  הראה כי אימון המח בעזרת משחקי וידאו תלת מימדיים תרם לשיפור יכולות קוגניטיביות של המתאמנים. האימון נערך בקרב קבוצת מבוגרים בגילאי 60-85 במשך חודש אחד, שלוש פעמים בשבוע אימון של שעה. נמצא כי ביצועיהם של הנבדקים המבוגרים שהתאמנו היו טובים יותר מאלו של צעירים בשנות העשרים לחייהם שלא התאמנו! החוקרים מצאו כי השיפור נשמר גם חצי שנה לאחר תום המחקר. האימונים שמו דגש על ביצוע מספר מטלות במקביל (מולטי טאסקינג), ואכן בקרב הקבוצה שהתאמנה הושג שיפור ניכר בתחום זה. מעבר לכך, נצפתה עלייה ביכולות קוגניטיביות נוספות, כלומר שיפור בזכרון וביכולת הריכוז, אף שיכולות אלה לא אומנו בצורה ישירה. המסקנה החשובה של מחקר זה, המצטרף לממצאים מוקדמים דומים, היא שהמוח האנושי הוא פלסטי וגמיש. אימונו של המוח האנושי, במקרה של מחקר זה באמצעות משחקי וידאו, משפר ומשמר את יכולותיו לאורך זמן. 

למאמר המלא לחץ כאן

המחקר בוחן השפעה של 10 שעות של אימון היכולת של מהירות עיבוד וויזואלי על התדרדרויות הקשורות לגיל . בניסוי השתתפו 681 נשים וגברים בשתי קבוצות גיל (50-64 ו- 65+) אשר חולקו ל-4 קבוצות אימוני מהירות עיבוד וויזואלי (3 קבוצות של אימון מהירות עיבוד וויזואלי במחשב מול קבוצה של אימון לא ממוקד):
1) 10 שעות אימון בתוכנת אימונים קוגניטיבית ממוחשבת במעבדה.
2) 14 שעות אימון בתוכנת אימונים קוגניטיבית ממוחשבת במעבדה.
3) 10 שעות אימון בתוכנת אימונים קוגניטיבית ממוחשבת בבית הנבדק.
4) 10 שעות אימון של תפזורות ממוחשבות במעבדה.
התוצאות הראו כי לכל קבוצות ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת היה שיפור במדדים – מהירות עיבוד, חלוקת קשב, קשב סלקטיבי, קשב וויזואלי, גמישות מחשבתית וכישורים אקזקיוטיביים. אם נמיר את התוצאות לשנות הגנה נגד התדרדרויות קוגניטיביות הקשורות לגיל, נגלה כי האפקטים האלה נעים בין 1.5-6.6 שנים.  מסקנות: אימון היכולת של מהירות עיבוד וויזואלי במעבדה או בבית עבור מבוגרים/גיל הביניים הביאה לשימור או שיפור במספר יכולות קוגניטיביות.

למאמר המלא לחץ כאן

מחקר ביקש לבדוק את ההשפעות של משימת למידה קצרה על המבנה המוחי באמצעות סריקה מגנטית ממוחשבת (MRI). הנבדקים התנסו במשימת למידה במשך 90 דקות, אשר כללה משימות של זיכרון חזותי ומרחבי, וכן דרשה מהירות תגובה. 6-8 ימים לאחר מכן עברו הנבדקים את אותה המשימה בשנית, בגירסה קצרה יותר. לפני ואחרי כל משימה החוקרים סרקו את מוחם של הנבדקים באמצעות מכשיר MRI. מתוצאות הניסוי עולה כי חל שיפור בביצוע של כל הנבדקים בין המשימות. נמצאו שינויים מבניים באזורים המוחיים הרלוונטים ללמידה ולזיכרון: ההיפוקמפוס השמאלי, באזורים שונים בהמיספרה הימנית ובאזורים פריפריאלים של ההיפוקמפוס. החוקרים מסכמים כי למידה, גם אם קצרת טווח, מותירה את חותמה על מבנה המוח. בנוסף, תוצאות אלו נשמרות לאורך זמן. 

 למאמר המלא לחץ כאן

המחקרים שנערכו בשני העשורים האחרונים בבריטניה ובדנמארק, ושנערכו בקרב אלפי משתתפים, מצביעים על ירידה של כ 25% באחוז הלוקים בדמנציה בגיל השלישי. הממצאים המדהימים שמובאים באותו שבוע משתי קבוצות מחקר נפרדות ובלתי תלויות סותרות את כל ההערכות המקובלות של המומחים.
העיתון ניו-יורק טיימס שסוקר בגליון סוף השבוע שלו את המחקרים שהובאו בלנצט, מצטט מומחים אחרים שאינם קשורים במחקרים הללו:
“אלה חדשות מדהימות”, אומר מוראלי דורואיסמי, חוקר דמנציה באוניברסיטת דיוק האמריקאית, שלא היה מעורב במחקרים החדשים. “פירושן שההנחה הרווחת לפיה סיכוייהם של הדורות הבאים ללקות בדמנציה הם זהים, אינה נכונה”. הד”ר מרסל אולד ריקרט מאוניברסיטת רדבאוד בהולנד, שכתב מאמר מערכת לצד המחקר הדני, קרא ”לעדכן בדחיפות” את ההערכות ביחס לסיכוייהם של קשישים ללקות בדמנציה בעקבות הממצאים החדשים."
מעניין לציין כי תקופת המחקר חופפת בדיוק את התקופה שבה התגבש ובוסס מודל המוח הגמיש. מקריות? אנחנו לא סבורים כך!

למאמר המלא לחץ כאן

במחקר זה נבדקה ההשפעה של אימון קוגניטיבי בקרב משתתפים הסובלים מירידה ביכולות הקוגניטיביות או ממחלת האלצהיימר. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: האחת עברה אימון קוגניטיבי והשנייה לאו. בנוסף לכך, בוצעו מבחנים קוגניטיביים שונים לאחר כשבועיים ולאחר כשלושה חודשים של אימונים שבועיים של 50 דקות. תוצאות המחקר הראו כי האימון הקוגניטיבי מקושר לשיפור ביכולות הקוגניטיביות, מה שמצביע על האפקטיביות של אימון זה בקרב מי שסובל מירידה ביכולות הקוגניטיביות וממחלת האלצהיימר(בשלביה הראשונים).

למאמר המלא לחץ כאן

מחקר זה מדגים ממצא חדשני באשר ליעילותו של האימון הקוגניטיבי בנבדקים עם ירידה קוגניטיבית הנמצאים בסיכון לאלצהיימר. במחקר השתתפו  נבדקים הנמצאים בקבוצת סיכון למחלת האלצהיימר ועברו אימון קוגניטיבי ממוקד. השפעת האימון נבדקה באמצעות שימוש בסורק תהודה מגנטי (fMRI). ממצאי המחקר מצביעים על כך שאימון הזיכרון יכול לגרום לשינויים ביוכימיים ומבניים משמעותיים במוח, הניתנים למדידה בהדמייה מוחית. החוקרים מסכמים כי מוחם של אנשים עם פגיעה קוגניטיבית קלה נותר גמיש ועל כן מושפע מאימון קוגניטיבי.

למאמר המלא לחץ כאן

ישנן ראיות רבות המציעות כי מבוגרים המנהלים אורח חיים עשיר במונחים חברתיים, מנטליים ופיזיים, "מוגנים" במידה מסוימת מפני נסיגה קוגניטיבית ודמנציה. במחקר הנוכחי מציע פקטור נוסף המחסן מפני נסיגה- דו לשוניות. נמצא כי משתתפים דו לשוניים אובחנו כסובלים מדמנציה 4.3 שנים לעומת נבדקים חד לשוניים, ודיווחו על הופעת הסמפטומים 5.1 שנים מאוחר יותר מנבדקים חד לשוניים. שתי הקבוצות היו זהות מבחינת שנות הלימוד, סטטוס מקצועי וכדומה, כך שלא ניתן להסביר את האפקט שהתקבל בשל הבדלים אלו. נראה אם כן כי דו לשוניות תורמת למניעת הנסיגה הקוגניטיבית וזו בתורה פועלת כנגד פתולוגיות כגון דמנציה. 

למאמר המלא לחץ כאן.

מטרת המחקר היתה לבחון השפעה ארוכת טווח  של אימון קוגניטיבי הכולל משימות מהירות עיבוד והסקת מסקנות  על ירידה בשיעור תאונות הדרכים בקרב קבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת ביקורת, וזאת באמצעות שיטת  Active. שיטה זו מיועדת לבחינה של השפעות אימון קוגניטיבי על פרוצדורות יומיומיות בקרב מבוגרים בריאים ועצמאים. תוצאות המחקר הראו כי אימון הכלל עיבוד מידע והסקת מסקנות בקרב קבוצות הניסוי הוביל לירידה המעורבות בתאונות דרכים לאורך זמן של 6 שנים, לעומת קבוצת הביקורת.  בהתחשב בחשיבות של היכולת להיות ניידים בגיל המבוגר, מחיר תאונות הדרכים, והתועלת של אימון קוגניטיב, נראה כי להתערבויות אלו יש פוטנציאל התחזוק העצמאות ואיכות החיים של אנשים מבוגרים.

למאמר המלא לחץ כאן.

מחקר זהמומן על ידי המרכז הלאומי של ארה"ב לרפואה משלימה ואלטרנטיבית (NCCAM)ועוסק בהשפעתו של צמח הגינקו בילובה על פעילות מוחית. גינקו בילובה (Ginkgo Biloba) הוא עץ שמקורו בסין, ועליו משמשים ברפואה הסינית מאות שנים. הטענה הפופולרית ביותר ליכולותיו הרפואיות של העץ גורסת כי לצמח יכולות לשיפור הכישורים הקוגניטביים, ובפרט זיכרון.
המחקר הנוכחי הוא הארוך והמקיף ביותר שבוצע עד כה. הוא תוכנן בקפידה במטרה לענות על השאלה האם גינקו בילובה יעיל לשיפור פעילות מוחית ולטיפול, מניעה והקלה של השפעות אלצהיימר ומחלות שכחה אחרות. תוצאות המחקר חד משמעיות – אין לצמח כל השפעה. המחקר ביצע השוואה ישירה של מנות בנות 120 מ"ג של גינקו בילובה שנלקחו פעמיים ביום, תוך הקפדה על חוקי העיוורון הכפול, אקראיות וריבוי משתתפים (3019 משתתפים בגילאים 72-96 עם חציון של 6.1 שנים.) החוקרים מדדו פעילות מוחית של המשתתפים לאורך שנות הניסוי.
.תוצאות המחקר חד משמעיות – כל שיטת מדידה הראתה שאין הבדל בין גינקו בילובה לפלצבו. לא היה כל הבדל בפעילות הקוגניטיבית, סיכון לפיתוח שכחה, קצב התפתחות השכחה או הידרדרות הזיכרון הטבעית כתוצאה מזקנה

למאמר המלא לחץ כאן

המחקר הנוכחי מציע כי חיפוש ברשת האינטרנט מערב מידה רבה יותר של פעילות מוחית כפי שנמדדה באמצעות תהודה מגנטית, לעומת קריאת טקסט אך רק בקרב אנשים להם ניסון קודם בחיפוש באינטרנט. תוצאות אלו מציעות כי בקרב אנשים מבוגרים, נסיון .קודם בחיפוש ברשת האינטרנט עשוי לשנות את תגובתיות ופעילות המוח ובכך לשפר את יכולת קבלת ההחלטות והחשיבה

למאמר המלא לחץ כאן 

מאמר זה הינו מאמר סקירה המביא ממצאים בנוגע לפלסטיסטיות המוח ואימון משרה למידה. לבני אדם יש יכולת מופלאה ללמוד כישורים חדשים ולאמץ סביבה חדשה. יחד עם זאת, יש ליצור שיטה שתאפשר שיפור באיכות החיים ותתגבר על משכולים המופיעים עם הגיל, כגון נסיגה קוגניטיבית. מאמר סקירה זה דן בשיטות אימון אשר יכולות להוביל לרכישה ולמידה של מידע ואסטרטגיות חדשות, שניתן להשתמש בהן באופן גמיש למדי בטווח רחב של משימות והקשרים. 

למאמר המלא לחץ כאן

שליפה חוזרת של מידע מסוים עשויה להוביל לכך שמידע של נשלף עשוי להישכח. אך, מה הקשר בין מצב הרוח, שליפה חוזרת ושיכחה? במחקר הנוכחי שוער כי מצב רוח חיובי מעודד תהליך עיבוד מידע אשר אמור להגביר את ההפרעה של מידע שנשלף מספר פעמים ולכן יעודד שיכחה. לעומת זאת שוער כי מצב רוח שלילי מעודד תהליך מידע ספציפי שדוקא מקטין את ההפרעה ובשל כך עשוי למנוע שיכחה. תוצאות המחקר עקביות עם השערת החוקרים. עבור נבדקים בתנאי מצב רוח שלילי , שליפה חוזרת של מידע מסוים  לא גרמה לשיכחה של מידע שלא נשלף, לעומת תנאי מצב הרוח החיובי בו נצפתה שיכלה למידע שלא נשלף. ממצאים המחקר חשובים בהקשר של חקירת עדים: הרגשות המעורבים בעת חקירת העד עשוים להשפיע על תוצאות החקירות החוזרות!

למאמר המלא לחץ כאן

מחקר מקיף זה שנעשה באוניברסיטת הווארד השווה את מוחותיהם של אנשים צעירים ומבוגרים. כצפוי, החוקרים מצאו הבדלים שיטתיים בין שתי הקבוצות. ההבדל המשמעותי ביותר היה ב Default network אשר מאוקטבת כאשר אנשים מסיתים את הקשב שלהם "פנימה", למשל כאשר מנסים להזכר בשם של אדם. תחת נסיבות נורמליות, מהערכת מבטיחה שאזורי המוח השונים יעבדו באופן מסונכרן. עם זאת, המערכת נוטה "להתעייף" עם הגיל כך שאנשים מבוגרים יכולים לסבול מחוסר סנכרון. אומנם ירידה זו אינה פוגעת באופן משמעותי באיכות החיים, אך עדין יש לה השפעה על איכות החיים של האדם, על היכולת שלו להיות עצמאי ולקיים אינטראקציות חברתיות.

למאמר המלא לחץ כאן

מחקרים קודמים מראים כי המוח של אנשים מבוגרים שעברו אימון קוגניטיבי אינטנסיבי של מספר חודשים "מתנהג"  כמו מוח של אדם צעיר. ד"ר אליזבת זלינסקי מ  University of Southern California Andrus Gerontology Centre אומרת: "אימון נכון של פעולות קוגניטיביות יכול להגביר את המיומנויות הקוגניטיביות של אדם מבוגר". ואכן, נמצא כי שני שליש מהנבדקים שעברו אימון קוגניטיבי דיווחו על שיפור ושינוי חיובי במטלות יומיומיות. השיפור נראה במטלות כגון זכירת רשימת הקניות (בלי לרשום אותה), הקשבה באופן ברור יותר לשיחה שמתרחשת במסעדה עמוסה, דיווח על תחושת עצמאות גדולה יותר, בטחון עצמי גבוה יותר ותחושה טובה יותר באופן כללי. 

למאמר המלא לחץ כאן

מחקרי גמישות המוח הראו כי המוח הבוגר הינו אדפטיבי בכל גיל ויש לו קבולת ויכולת עצומות. במאמר זה מוצגת שיטה לאימון קוגניטבי אשר לטענת החוקרים יכולה להוביל לשיפור הזיכרון והתגברות על קשיים הקשורים לזיכרון, בקרב אנשים מבוגרים. שיטת אימון זו כוללת משימות ותרגילים סנסוריים וקוגניטיביים , כגון יכולת הבחנה, זיהוי, סידור ומשימות לזיכרון, אשר רמת הקושי שלהם עולה במהלך האימון.  במחקר השתתפו 182 נבדקים בגילאי 60 ומעלה. בהשוואה לקבוצת הביקורת, נמצא כי קבוצת הניסוי אשר עברה סדרת אימונים הראתה שיפור בביצוע מטלות קוגנטיביות הקשורות לזיכרון. שיפור זה ניכר גם לאחר 3 חודשים! מחקר זה מדגים כי אימון קוגניטיבי אינטסנסיבי יכול להוביל לשיפור היכולות הקוגניטיביות בקרב אנשים מבוגרים.

למאמר המלא לחץ כאן

באמצעות שימוש בתהודה מגנטית (Fmri) נמדדה פעילות מוחית לפני, בזמן ואחרי אימון קוגניטיבי. במחקר, שכלל שני ניסויים השתתפו נבדקים בריאים בגילאי 20-30 שעברו אימון הקשור לזיכרון העבודה במשך חמישה שבועות. האימון כלל משימותלאימון הזיכרון המרחבי חזותי, מטלות זכירת מספרים (קדימה ואחורה) ואותיות. רמת הקושי הותאמה לכל מתאמן ועלתה עם האימונים.כל יום אימונים כלל 30 צעדי אימון וארך כ 30-45 דקות.  לאחר האימון התוצאות הראו שיפור ניכר בפעילות מוחית, בעיקר באזורים הקשורים לזיכרון העבודה. מחקר זה תומך בהיפתוזה של פלסטיסטיות המוח.

למאמר המלא לחץ כאן

מכון בריין טריין- סוקר את הקשר שבין אימון קוגניטיבי לאלמנטים שונים בחיינו. בין היתר התייחסות למהירות עיבוד המידע, מהירות התגובה, התנסויות חדשות, השפעת מצב הרוח על הנסיגה הקוגניטיבית ועוד.

לכתבה המלאה לחץ כאן

גורמים שונים משפיעים על הזכרון, ביניהם מצבים נפשיים כגון דכאון, מתח וחרדה. המאמר סוקר את אותם הגורמים ומספק טיפים כיצד להתמודד עמם וכך להמנע מפגיעה בזכרון, ובנוסף מציע דרכים נוספות על מנת לשפרו. 

לכתבה המלאה לחץ כאן

המוח תואר במשך שנים רבות כ"קופסא שחורה", שתוכנה סמוי מהעין. בשנים האחרונות נפתחה הקופסא לצפייה באמצעות טכנולוגיות חדשות של סריקות והדמיות ממוחשבות המאפשרות לקבל מידע לגבי המוח. מדענים בני זמננו סבורים כי גמישות המוח אינה נחלת תקופת הילדות בלבד, אלא קיימת לאורך כל טווח החיים. עד לסוף חיינו, עלינו להתייחס למוח כאל איבר פעיל ומתחדש, ועלינו מוטלת האחריות להזין ולהעשיר את מוחנו באופן מתמיד. ככל שמאתגרים את המוח, כך ילך וישתפר תפקודו.
בחיי היום-יום מתבטאים קשיי זיכרון בעיקר בשליפת שמות של מכרים, בחיפושים אחר המפתחות, בשאלה 'מה רציתי להגיד' וכדומה. היכרות עם שינויים קשורי גיל בתפקודים קוגנטיביים עשויה למנוע חרדות ופחדים ולעודד פעילות המכוונת לשמירה עליהם ולשיפורם. הדרך הנכונה לשפר את התפקודים הקוגנטיביים בכלל ואת שיפור הזיכרון בפרט היא להשתמש במוח. אימון אישי קוגנטיבי למבוגרים דומה לאימון בחדר כושר: ליווי והנחיה של האדם המתאמן בתהליך של שיפור היכולת שלו בצורה מבוקרת ושיטתית.

לכתבה המלאה לחץ כאן

מחקרים מראים כי המוח מתפתח לאורך כל מעגל החיים, ולכן וניתן ללמד גם מוח זקן תרגילים חדשים. לטובת מטרה זו, פותחו תוכנות מחשב שפועלות לשיפור הזיכרון ויכולות קוגנטיביות אחרות המיועדות לאנשים המעוניינים לשמור על חדות מוחם. בכתבה, מספרת גב' פיטרס שלאחר שימוש קבוע של 20 דקות ביום על המערכת, היא מבצעת פעולות יומיומיות כמו קניות במכולת ביתר קלות. אחת מיצרניות התוכנות, "קוגני-פיט", השוותה בין יכולות משתמשי התוכנה שלה לבין אנשים ששיחקו במשחקי וידאו ומצאה כי המשתמשים בתוכנה הפגינו שיפור רב יותר בזיכרון לטווח קצר וביכולות הקשב. 

לכתבה המלאה לחץ כאן

אנו  חשופים לפריטי מידע בכל רגע בחיינו. לפעמים, בעקבות לחץ וחוסר ריכוז אנחנו מתקשים לשלוף את המידע מהזיכרון. בעיות זיכרון לא מיוחסות רק לזיקנה, אלא גם לצעירים שלא זוכרים היכן הניחו את המפתחות או לא זוכרים מה בסדר היום שלהם בלי היומן האלקטרוני. כשמדובר באימון זיכרון- אין גיל שהוא מאוחר מדי. כושר הראש יעיל בכל גיל. חשוב לדעת שהמוח הוא איבר גמיש הזקוק לאימון. כל למידה של מידע חדש מעצבת ומיטיבה עם המוח. ולכן, אנחנו צריכים לקחת אחריות על המוח שלנו, ולהתחיל לאמן את האיבר ע"י תרגילים, תוכנות מחשב, משחקי חשיבה, קריאה וכו'. אימון המוח דומה לתכנית אימונים בחדר כושר- מומלץ להשתמש בתרגילים שונים כדי לפתח איזורים שונים ובכך להביא למקסימום תועלת ולשיפור הזיכרון.

לכתבה המלאה לחץ כאן

שיפור הזיכרון הוא כבר מזמן לא עניין למשחקים בלבד. הכל החל לפני חמש שנים כשפרופסור למדעי המוח קבע כי אפשר לצמצם את נזקי המוח המצטברים עם הגיל, באמצעות קריאה ותרגילי מתמטיקה. ירידה מסוימת בזיכרון מתחילה כבר בסביבות גיל 50, ואחוז נכבד מהאוכלוסייה סובל ממנה בגילאים אלה. הפגיעה בזיכרון אמנם ביולוגית ומתרחשת אצל כל אחד בשלב מסוים, אך היא מתבטאת שונה מאדם לאדם.
תוכנות מחשב פותחו בכדי לתת מענה לצורך שנולד- שיפור הזיכרון. התוכנות מתאימות את האימון לצרכיו ויכולתו של המשתמש. גם מי שנרתע ממחשבים יכול לאמן את המוח, במשחקי חשיבה, תשבצים ולמידת שפה.

לכתבה המלאה לחץ כאן

אלצהיימר היא מחלה שבה המוח הולך ומתנוון, בתהליך הדרגתי ובלתי הפיך. מתרחשת ירידה ניכרת ביכולות הקוגנטיביות וכל זה מוביל בסופו של דבר לכשל בתפקוד היומיומי. מחלת האלצהיימר מיוחסת בעיקר לזיקנה. אך לא כך הדבר. אמנם גיל מהווה גורם סיכון עיקרי, אך צעירים רבים חולים במחלה זו. ואצל החולים הצעירים, ההתדרדרות היא מהירה הרבה יותר.
אבל, יש תקווה: פרופ' קורצ'ין מסביר שתרגול המוח יכול להקטין את הסיכון לחלות במחלה ב90%! ככל שפעילותם של תאי מוח רבה יותר, כך הם משפרים את הישרדותם. ולכן ההמלצה היא לאמן את תאי המוח.

לכתבה המלאה לחץ כאן

מאמר הסוקר את תחום הנוירוגנזה- היכולת של המוח לייצר תאי עצב חדשים. עדויות אשר הצטברו ממחקרים הן בבעלי חיים והן בבני אדם מראות כי תאי עצב חדשים נוצרים במוח הבוגר בכל יום. תאים חדשים אלו עוזרים בסופו של דבר בלמידת מטלות מורכבות, וככל שמאתגרים אותם יותר, כך הם נשמרים ומתחזקים.

לכתבה המלאה לחץ כאן

סקירה ידידותית של הגורמים המסייעים לשמור על צלילות דעת בגיל המבוגר מאת ד"ר שמואל גבעון, מומחה לרפואת משפחה. המאמר מציג מחקר עדכני בנושא בריאות, הזדקנות ומרכיבים גופניים אשר פורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה. תוצאות המחקר, אשר בחן כ-2500 נבדקים בגילאי 70-79, מלמדות על חשיבותם של גורמים כמו פעילות גופנית סדירה, שמירה על אורח חיים חברתי, תזונה בריאה, תעסוקה מאתגרת וכמובן, התעמלות מתמשכת למוח.

לכתבה המלאה לחץ כאן

אבחון מוקדם של הפרעה תפקודית מנטלית מאפשר להפעיל תוכניות מניעה, העשויות להשפיע על קצב ההידרדרות ולדחות את מועד ההופעה של מחלת האלצהיימר, של דמנציה ושל הפרעות קוגניטיביות אחרות, ולהפחית את חוסר הוודאות לגבי המצב בהווה. ד"ר אליסה אש, מנהלת המרכז להפרעות זיכרון וריכוז במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) ממליצה על דרכים פשוטות לאבחון הפרעות זיכרון

לכתבה המלאה לחץ כאן

 הכתבה  מתייחסת למחקר שבוצע באוניברסיטת Rochester שבניו יורק, עליו דיווח כתב העת  Current Biology ב-16.9.10: "החוקרים הסיקו ששחקני משחקי-וידאו מפתחים רגישות למה שקורה סביבם, דבר שעשוי לעזור בפעילויות כגון ריבוי פעילויות בו זמנית (Multitasking), נהיגה, קריאת אותיות קטנות, ניווט ויכולת לעקוב אחר חברים או ילדים בקהל." 

.כאמור, במכון בריין-טריין נעשה שימוש במשחקי מחשב, כחלק מאמצעי האימון שלנו, במטרה לשפר יכולות קוגניטיביות כמו תפיסה ומודעות מרחבית

לכתבה המלאה לחץ כאן

מוסף הבריאות של ידיעות אחרונות : "זמנים בריאים" מביא תקציר מהרצאתו של פרופ' גלעדי מנהל המחלקה הנוירולוגית בביה"ח איכילוב.
פרופ' גלעדי מביא נתוני מחקר שנעשה במחלקתו ואשר משווה אימון בעזרת משחקי מחשב לאימון בעזרת תכנות ייעודיות. בשני המקרים התאמנו הנבדקים במשך 3 חודשים פעמיים – שלוש בשבוע אימון של כ 20 דקות! התוצאה – שתי השיטות מביאות לשיפור – התכנות הייעודיות משפרות יותר!
להזכירכם – בבריין-טריין אנו משלבים בין שתי השיטות.

לכתבה המלאה לחץ כאן

הכתבה מתארת מחקר שפורסם בפברואר 2011 בירחון היוקרתי PNAS. החוקרים ביקו לבדוק את ההשפעה של פעילות אירובית על נפחו של ההיפוקמפוס (איבר במוח אשר אחראי על ביצועי למידה וזיכרון) ועל רמת הביצוע במגוון מדדי זיכרון, וזאת בהשוואה לקבוצת ביקורת שביצעה פעילות גופנית מתונה. תוצאות המחקר הראו השפעה מובהקת לקבוצת הניסוי. החוקרים במסקנותיהם קובעים כי הפעילות האירובית השפיעה הן על המדדים האנטומים והן על יכולת הלמידה והזיכרון.

לכתבה המלאה לחץ כאן

תזונה נכונה ויעילה יכולה לעזור לכם למטרת שיפור הזיכרון שלכם. כמה שעות מומלץ לישון, האם מומלץ לשתות קפה ומה לגבי יין? כל ההמלצות למטרת שיפור הזיכרון.  ד"ר אולגה רז מתייחסת להשפעת תזונה נכונה ויעילה על שיפור הזכרון. בין היתר: המלצות בנוגע לצריכת קפה ואלכוהול, הרגלי שינה ושימוש בויטמינים.

לכתבה המלאה לחץ כאן

אימון המוח בגישה הוליסטית עשוי לשפר את היכולת הקוגניטיבית ואת רמת התפקוד, לא רק של בריאים וחולים קלים, אלא אף של חולי אלצהיימר.
גם בגיל מתקדם יכול אדם להכיר ולזכור תכנים ובני אדם חדשים, לפתור בעיות חדשות, להתרכז בקריאה ובשיחה, גם אם ביעילות הולכת ופוחתת, עד לעשור העשירי לחייו. כל אלה בזכות הגמישות המוחית.אם כך, אין פלא שמחקרים רבים מצביעים על שיפור ביכולות קוגניטיביות לאחר אימון, גם אצל חולים עם נזקים מוחיים שונים.

 לכתבה המלאה לחץ כאן

סודות הזקנה – כיצד נראה "המוח הנורמלי?", האם ניתן למנוע מחלות תלויות גיל דוגמת אלצהיימר ודמנציה? הכתבה שפורסמה במגזין The Scientist, דנה בשאלות דוגמת האם זיקנה טומנת בחובה בהכרח התדרדרות קוגניטיבית וכיצד ניתן לשמור על אורח חיים אקטיבי ופעיל גם בגיל המאוחר. ברקע הדיון מובאות דוגמאות לגילויים מדעיים עדכניים בתחום מדעי המוח והקוגניציה.

לכתבה המלאה לחץ כאן

בדומה לפירמידת המזון, שנועדה לשמר את בריאותנו, פיתחו שני חוקרים אמריקאים "פירמידת מוח" . הפירמידה מורכבת משבע פעילויות מומלצות המספקות את הצרכים הבסיסיים ל "תזונה המנטלית" ושומרות, לטענתם, על בריאות מנטלית אופטימלית בחיי היום-יום.

לכתבה המלאה לחץ כאן

כתבה ובה 10 ציטוטים נבחרים בנוגע לאימון המוח, מתוך מדריך לאימון המוח שפורסם במגזין.

לכתבה המלאה לחץ כאן