מחבר/ת: אלי גל – מכון בריין טריין >>
אחת הגישות הרווחות בשנים האחרונות בחברות העוסקות בפיתוח מיומנויות ניהול, נסמכת על הפסיכולוגיה החיובית, וגורסת כי עדיף להשקיע את הזמן בטיפוח והעצמת חוזקות (תחומים/תכונות בהם האדם מתבלט לטובה) על פני נסיונות לטפל בחולשות (תחומים ותכונות הנתפשים כאבני נגף בדרכו של האדם להשגת המטרה), למגר אותן או לדחוק אותן אל מתחת לפני השטח.
מאחר ולכל אדם ישנם חסרונות, לעיתים, השקעת הזמן והמשאבים הנפשיים בניסיון לתקן אותם, גורמת לבזבוז אנרגיה יקרה על מטרה המוגדרת מראש כ"בלתי אפשרית". את הזמן המבוזבז הזה, היה ניתן להשקיע בהעצמת החוזקות לרמה כזו שתאפיל על החולשות, ואף תעלמנה אותן כליל בתמהיל הכללי.
למרות שקיימת הסכמה גורפת כי חולשות עלולות להוות מכשלות רציניות בכל תחומי החיים, יש הגיון רב בגישה זו. לרוב, הכרה בחוזקות של אדם (המתבטאת ב"תגמולים" מסוגים שונים, למשל, מילות עידוד ותמיכה או ), מעלה באופן אוטומטי את רמתם של הרגשות החיוביים, מאחר והיא ממלאת את "מצברי" המוטיבציה וגורמת לאדם רצון לשוב ולהבליט את החוזקות שלו. העצמת החוזקות, יוצרת מעגל סגור של התבלטות ->הכרה->מוטיבציה, בעוד שהכרה בחולשות יוצרת מעגל של כשלון -> ירידת מוטיבציה.
לצורך המחשה, ניקח דוגמא פשוטה: נסה להזכר בתקופת ימי בית הספר שלך, ותגלה, כי הנושאים בהם היית "חזק" והתבלטת בכיתה, אלה הם גם הנושאים שנהנית יותר ללמוד, ומנגד, התחומים בהם היית "חלש" היו התחומים אותם שנאת וסבלת בכל דקה בכיתה (ומן הסתם, גם נעדרת מהשיעורים העוסקים בהם). אספקט נוסף של גישה זו בבית הספר, התבטא גם בנכונותו ויכולתו של המורה להעניק לך פיד-בקים חיוביים על תחומים בהם התבלטת, ולכן, נהנית מהלימוד שלהם.
כיצד גישה זו באה לכדי ביטוי בניהול?
על פי סקר מכון Gallup ישנם קשרים ישירים בין יכולתו של המנהל לזהות חוזקות אצל הכפופים לו ולהעצים אותן, לבין רמת המוטיבציה שלהם (וכפועל יוצא, התפוקה), לבין התפישה שלו כ"מנהל מצליח" (בעיני עצמו, בעיני ההנהלה ואף בעיני הכפופים לו).
לכן, התמקדותו של המנהל בזיהוי חוזקות אצל הכפופים לו וטיפוחן, מאפשרת למנהל להקיף את עצמו בעובדים בעלי חוזקות, אשר מעצימות את החוזקות שלו (או לחילופין, ממלאות חוסרים הנוצרים ע"י חולשות המנהל) ובכך לבנות צוותים מצליחים.
יתר על כן, מאחר וגם מנהלים נמדדים על פי הישגיהם ע"י דרגים בכירים מהם, כאשר מנהלים מביאים לידי ביטוי את חוזקותיהם-עצמם, הם הופכים יעילים יותר, משפיעים יותר ובעלי רמת ביצוע גבוהה יותר מזווית הראיה הארגונית.
לסיכום:
כעובדה, לכל אדם ישנם תחומים בהם הוא חזק יותר מאחרים ותחומים בהם הוא "חלש". מנהל מצליח, נמדד, בין השאר, ביכולתו לאפיין ולזהות חוזקות וחולשות אצל הכפופים לו, להעצים את החוזקות שלהם ועל ידי כך, לרתום אותן להנעת העובדים לפעולה ולהגיע להישגים ארגוניים אפקטיביים יותר.
